האם ייעור מחדש יכול באמת לקרר את כדור הארץ ואיפה צריך לשתול את העצים

שתילת עצים בהיקף גדול מוצגת לעיתים קרובות כפתרון מרכזי במאבק בהתחממות הגלובלית. עם זאת, השפעתה האמיתית על הטמפרטורות נותרת מובנת בצורה חלקית ותלויה מאוד במיקומים הנבחרים. ניתוח אחרון מגלה כי ייעור מחדש יכול אכן לקרר את כדור הארץ, אך עם תוצאות משתנות מאוד בהתאם לאזורים ולאסטרטגיות הננקטות.

היערות משפיעים על האקלים בשתי דרכים. ראשית, הם סופגים פחמן דו-חמצני, מה שמפחית את הצטברותו באטמוספירה וקרר את כדור הארץ. בנוסף, הם משנים את הסביבה המקומית על ידי שינוי החזרת אור השמש, התאדות המים והמחסום של פני השטח. באזורים טרופיים, העצים מעודדים התאדות ויוצרים עננים המחזירים את אור השמש, מה שמוריד את הטמפרטורות. לעומת זאת, באזורים קרים כמו סיביר או קנדה, היערות הכהים סופגים יותר חום מפני השטח המושלגים או הערבות, מה שעלול לחמם מקומית את האטמוספירה.

שלושה תרחישי ייעור מחדש הושוו באמצעות מודלים אקלימיים מתקדמים. הראשון מתאר ייעור מחדש נרחב על כ-900 מיליון דונם, בעיקר באזורים הממוזגים והבוראלים. השני מתמקד באזורים הטרופיים, בעוד השלישי, הצנוע יותר, מכסה כ-440 מיליון דונם. התוצאות מראות שכל התרחישים האלה מביאים לקירור גלובלי, אך עם הבדלים משמעותיים. התרחיש הטרופי, למרות היקפו הקטן יותר, מציע קירור כמעט יעיל כמו התרחיש השאפתני ביותר, מכיוון שהוא נמנע מהשפעות ההתחממות שנצפו בקווי רוחב גבוהים.

ברמה המקומית, ייעור מחדש מקרר בבירור את האזורים הטרופיים על ידי הגברת הלחות והכיסוי הענני. באמזוניה, במרכז אפריקה ובדרום-מזרח אסיה, הטמפרטורות יורדות בזכות הצל וההתאדות המוגברת. לעומת זאת, באזורים הבוראלים, החלפת השלג והעשבים ביערות מכהים את הקרקע ולוכדים יותר חום, מבטלים חלק מהיתרונות הקשורים לספיגת הפחמן.

תופעה חשובה נוספת היא ההשפעה המרוחקת של היערות. למשל, ייעור מחדש באירופה או בצפון אמריקה יכול לשנות את זרמי האטמוספירה והאוקיינוסים, להשפיע על הטמפרטורות באזורים מרוחקים. כך, פרויקטים ממוקמים בצורה לא נכונה עלולים אף להחמיר את ההתחממות במקומות אחרים, בעיקר על ידי הגברת גלי חום או הפרעת משטרי הגשמים.

המחקר מדגיש כי מיקום היערות החדשים חשוב לא פחות משטחם. ייעור מחדש ממוקד באזורים הטרופיים והסובטרופיים ממקסם את היתרונות האקלימיים, בעוד שתילת עצים באזורים הקוטביים או הממוזגים עלולה לפעמים ליצור את ההשפעה ההפוכה. מדיניות אקלימית חייבת לקחת בחשבון את הדינמיקות המורכבות האלה כדי למקסם את השפעת פרויקטי ייעור מחדש.

לבסוף, גם במקרה הטוב ביותר, ייעור מחדש יכול להפחית את הטמפרטורה העולמית רק בכמה עשיריות של מעלה עד 2100. זה עדיין לא מספיק כדי להשיג את יעדי הסכם פריז ללא צמצום דרמטי של פליטות גזי החממה. היערות משחקים תפקיד חיוני, אך הם לא יכולים להחליף מעבר אנרגטי שאפתני.

Crédits et attributions

Source principale

DOI : https://doi.org/10.1038/s43247-026-03331-3

Titre : Reforestation scenarios shape global and regional temperature outcomes

Revue : Communications Earth & Environment

Éditeur : Springer Science and Business Media LLC

Auteurs : Nora L. S. Fahrenbach; Steven J. De Hertog; Felix Jäger; Peter J. Lawrence; Robert C. Jnglin Wills